אודותינו
אודותינו
"גבע" - המרכז הקהילתי גבעת זאב, משמש כמרכז תרבותי, חברתי וספורטיבי, וכמוקד פעילות ליחיד, לקבוצות ולקהילה, במטרה להעשיר את עולמו וכישוריו של הפרט ולשלבו בפעולות החברתיות על בסיס עניין.
המרכז הקהילתי הוא לב העשייה הקהילתית, ודוגל בשיתוף הציבור להתוויות מדיניותו ופועלו.
במרכז, מערך מובנה של תחומי פעילות מגוונים, בהיצע רב לכל גיל, המופעלים על ידי צוות מקצועי.
תכני הפעילות נבחנים בקפידה ושומרים על איכות גבוהה.
המרכז הקהילתי פועל על פי מדיניות המותווית לו על ידי הנהלה ציבורית, המכוונת לתת מענה לצרכי הקהילה תוך דגש על ערכיה – סובלנות, קהילתיות, שירותיות, פיתוח התנדבות, רגישות לצרכי הזולת, קידום איכות הפנאי.
המרכז פועל בשיתוף פעולה מלא עם המועצה המקומית ומהווה זרוע ביצועית מרכזית של המועצה בתחומי הפנאי והחינוך הבלתי פורמאלי.
המרכז הקהילתי הנו אחד מרשת של כ- 170 מתנ"סים.
עקרונות הפעולה של המתנ"ס
1. תוכניות המרכז הקהילתי ופעולותיו נובעות מצורכי הקהילה במסגרת תפיסת העולם הכוללת:
מערכות השירותים הממלכתיים, ולעתים אף העירוניים, המכוונות כולן לשיפור איכות החיים של החברה בישראל, מתקשות בדרך הטבע - בהיותן כוללניות - לקלוט, להתחשב ולהתאים עצמן למשאלות ולצרכים הייחודיים של היחיד ושל קבוצות האוכלוסייה השונות. המרכז הקהילתי בא לתת מענה לבעיה זו, ובכך להשלים את השירותים הקיימים ולבטא את הערך של פלורליזם חברתי ותרבותי בחברה הישראלית: תוכניותיו ושירותיו של המרכז הקהילתי אינם נגזרים מתקנים כלליים, אלא נובעים מהצרכים ומהמשאלות של הקהילה, שבתוכה הוא פועל. המטרות הייחודיות של המרכז הקהילתי הן תרגום של הצרכים והמשאלות של בני הקהילה, המאותרים והמזוהים באמצעות עובדים מקצועיים ובני הקהילה ומאלה נגזרות תוכניות פעולותיו. המיגוון הרחב של התוכניות הניתנות להפעלה במסגרת המרכזים הקהילתיים, השוני בין התוכניות המופעלות על ידי מרכזים שונים והשוני בצירופים שלהן - הם תוצאה ישירה של עיקרון זה. תוכניות סטנדרטיות, כביכול, כמו חוגים לאמנות ויצירה, מקבלות ביטוי שונה במרכזים השונים, בהשפעתם של הצרכים הייחודיים של כל קהילה. מעורבות בחיי הקהילה ורגישות לצרכיה מאפשרות פיתוחן של תוכניות ייחודיות, שאפשר שלא היו נהוגות כלל במסגרת הרחוקה מחיי היומיום של הקהילה, כגון: סדנה לתיקונים של אביזרי בית בעבודה עצמית, תיאטרון קהילתי, מסגרות תעסוקה לקשישים, ועוד. העמקת הקשר וההתאמה בין תוכניות המרכז הקהילתי לצורכי הקהילה המקומית ומשאלותיה מבוצעות על ידי פיתוח ושכלול הכלים לאיתור הצרכים וזיהוים; פיתוח תהליכי תכנון והערכה מתמידים; הגמשת התקציבים המוזרמים למרכז הקהילתי מגופים וממוסדות שונים; שיתוף מוגבר של התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות והביצוע; פיתוח ערוצי היזון חוזר מהקהילה למרכז הקהילתי, לביקורת עצמית ולשינוי.
________________________________________
2. המרכז הקהילתי משמש את כל הקהילה, תוך איזון בין רבדים ושכבות, גילאים ורמות:
מעיקרון זה משתמע שהמרכז הקהילתי צריך להציע מיגוון של תוכניות ופעולות אשר יענו למשאלות ולצרכים המגוונים של קבוצות אוכלוסייה שונות: צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, עשירים ועניים, עולים וותיקים, ימצאו ביטוי ומענה לצרכיהם ולמשאלותיהם במסגרת המרכז. שירותי המרכז יהיו זמינים לכל בני הקהילה והוא ישאף להגיע אל אלה המתקשים להגיע אליו, אם מתוך תסכול וחשש ואם מתוך אי-ידיעה, תלישות או ניכור. עליו למצוא איזון נכון בין תוכניות נפרדות, המיועדות לענות על צרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה, לבין תוכניות משותפות, המיועדות לכלל הקהילה.
________________________________________
עקרון האוניברסליות של המרכז הקהילתי אינו עומד בסתירה למדיניות ההעדפה של אוכלוסיית המצוקה. הוא מציע דרך שונה למימוש מדיניות זו. המרכז הקהילתי איננו שירות לאוכלוסיית המצוקה בלבד, כשם שאיננו שירות לאוכלוסייה בעלת אמצעים בלבד. העדפתה של אוכלוסיית המצוקה באה לידי ביטוי בהכוונת משאבים מוגברים לאוכלוסייה זו, במסגרות המיועדות לספק שירותים לכלל האוכלוסייה. הפעלתו של המרכז הקהילתי כשירות אוניברסלי אמורה לא רק להבטיח שמירה על איכותם של השירותים, אלא גם לסייע במניעת התבדלותה של אוכלוסיית המצוקה ובצמצום הניכור בינה לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות. עקרון האוניברסליות מאפשר למרכז הקהילתי לשמש כמקום מפגש בין קבוצות אוכלוסייה שונות, שלא על בסיס תחרותי, תוך חיזוק הערכים המשותפים וטיפוח הכבוד ההדדי והסובלנות להבדלים בצרכים ובערכים התרבותיים של קבוצות אוכלוסייה שונות.
הגישה הקהילתית המכוונת לעודד את התושבים להשתמש בשירותי המרכז הקהילתי ולהשתתף בפעולותיו מחד, ופתיחתן של שלוחות בשכונות מרוחקות, או מבודדות, כדי לקרב את פעולות המרכז הקהילתי לאוכלוסייה מאידך, מהווים ביטוי מעשי למימושו של עקרון האוניברסליות. בהקשר זה מן הראוי לתת את הדעת לשתי סוגיות הכרוכות בהפעלתן של שלוחות: מציאת דרכים למניעת התבדלותן של קבוצות אוכלוסייה, שפעילותן מתרכזת סביב השלוחה, על ידי יצירת תוכניות ופעולות משלימות, המפגישות ביניהן לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות הפועלות במרכז הקהילתי; מתן הדעת לכך, שהשירותים והתוכניות בשלוחה לא יפלו באיכותם מאלה שבמרכז עצמו, כדי למנוע הפיכתן של השלוחות ל"שירותים לעניים".
הרחבת מעגל המשתתפים בפעולות הסדירות במרכז הקהילתי והמשתמשים בשירותיו מתוך הקהילה מבוצעת על ידי העמקת הקשר וההתאמה בין תוכניות המרכז לצורכי הקהילה ומשאלותיה; הרחבת השלוחות ופיתוחן לשירות קבוצות המתקשות להגיע למרכז הקהילתי, או שיש להן צרכים ייחודיים; פיתוח ושיפור אמצעי העברת המידע לתושבים אודות הפעילויות המתקיימות במרכז הקהילתי והשירותים שהוא מציע; פיתוח דרכים בלתי שגרתיות להגיע לכל פרט בקהילה ולקרבו לפעולות המרכז.
________________________________________
3. המרכז הקהילתי מקיף בפעולותיו מספר תחומים של איכות חיים ומשלב ביניהם:
עיקרון זה מתייחס בעיקרו לארבעה תחומים של איכות חיים של היחיד, הקבוצה והקהילה: החברה, הרווחה, החינוך ובילוי שעות הפנאי, הכרוכים כולם בשירותי אנוש.
ראיית המרכז הקהילתי כמי שעוסק במתן שירות אינטגרטיבי לאדם השלם - צרכיו ורצונותיו בהקשרים אישיים ובינאישיים, בעיקר במישור התרבותי - מבוססת על ההנחות האלה: לקבוצות שונות בקהילה יש צרכים שונים בתחומי איכות חיים. לפיכך, על המרכז הקהילתי לעסוק במיגוון תחומים; טיפול במספר תחומי איכות חיים מאפשר גיבוש וטיפוח גישה אינטגרטיבית של שירותים ותוכניות; גישה אינטגרטיבית זו - הבוחנת את מכלול הצרכים של היחיד, הקבוצה והקהילה ומנסה לתת להם מענה בעת ובעונה אחת בתוכניות ובשירותים שונים המתואמים ביניהם - היא גם יעילה יותר, ככל שמדובר בשירותי אנוש; שילובם של שירותי רווחה בתוכניות חברתיות, חינוכיות ותרבותיות, עשוי לשפר את דימוים ואת רמתם, ולקרב את הנזקקים להם לפעילויות מעבר לסיפוק צורכי היסוד שלהם.
כאמור, המרכז הקהילתי איננו אוסף של תוכניות ושירותים הפועלים זה בצד זה במקביל אלא יצירה חדשה, שהיא פרי השילוב והמיזוג שלהם. עיקרון זה אין פירושו שהמרכז הקהילתי חותר להפעיל בעצמו את כל התוכניות והשירותים הפועלים בקהילה אלא מדגיש את תפקידו של המרכז כיוזם וכמאיץ תהליכים של שילוב ותיאום בין השירותים הקיימים, ומשלים אותם בתוכניותיו, בהתאם לצורכי היחיד, הקבוצה והקהילה.
הגישה האינטגרטיבית בפעולתו של המרכז הקהילתי מתבטאת, באופן מעשי, בכך שתוכניות שונות הפועלות במסגרת המרכז (או במסגרת שירותים אחרים הפועלים בקהילה), מכוונות ומתואמות כך שכל אחת מהן מעניקה מענה למספר צרכים בעת ובעונה אחת. הרחבת מיגוון התוכניות והשירותים בקהילה והעמקת השילוב ביניהם מבוצעות על ידי איגום התקציבים המוזרמים ליישוב, או לשכונה, בתחומי הפעולה של המרכז הקהילתי; שילובם של קבוצות גיל וקבוצות אחרות בקהילה, בעיקר קבוצות שעדיין משולבות בפעילויות המרכז הקהילתי; פיתוח והרחבה של התוכניות המשלבות בתוכן מענה לצרכים בתחומים שונים של איכות חיים; העמקת השיתוף והשילוב בין תוכניות המרכז הקהילתי לבין השירותים הניתנים על ידי מערכות אחרות הפועלות בקהילה.
________________________________________
4. המרכז הקהילתי פועל בשיתוף וביחסי גומלין עם מערכות אחרות בקהילה:
המרכז הקהילתי הינו תת-מערכת בתוך מערכת רחבה יותר של שירותים, המכוונת כולה לשיפור איכות החיים בקהילה. תפקידיו של המרכז הקהילתי במערכת זו הם אלה: להשלים שירותים אלה באותם תחומים שבהם באים לידי ביטוי משאלות וצרכים ייחודיים של היחיד והקהילה; לקרב את השירותים אל הקהילה; לתאם בין מכלול השירותים הפועלים בקהילה ולשלב ביניהם.
תפקידים אלה מעמידים את שיתוף הפעולה בין המרכז הקהילתי למערכות השירותים האחרות כגורם מרכזי במילוי שליחותו. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בהרכב ההנהלה הציבורית של המרכז, שבה מיוצגים גם גופים ומוסדות עיקריים, שלהם קשרי פעולה עם המרכז הקהילתי, ובאמצעותה הם שותפים לקביעת מדיניות המרכז ותוכניותיו; בפרויקטים משותפים למרכז הקהילתי ולשירותים אחרים הפועלים בקהילה; בשירותי עזר ותמיכה שמפעיל המרכז הקהילתי, כדי לסייע להשלים פעולתם של מוסדות ושירותים שונים, ועוד.
ריבוים של הגופים והמוסדות עמם מקיים המרכז הקהילתי קשרים משפיע בצורה משמעותית על דרכי תיפקודו. חיזוק שיתוף הפעולה בין המרכז הקהילתי למערכות אחרות הפועלות בקהילה והרחבתו מבוצעים על ידי שיתופם של נציגי השירותים העיקריים בהנהלה הציבורית של המרכז; ייזום פרויקטים המתוכננים והמבוצעים במשותף.
________________________________________
5. המרכז הקהילתי שואף להשיג מעורבות בני הקהילה ושיתופם בתכנון השירותים ובהפעלתם:
לעיקרון זה שני היבטים: מעורבותם של התושבים בפעולות המרכז הקהילתי משמשת אמצעי לזיהוי הצרכים של האוכלוסייה ומנגנון בקרה והיזון חוזר למידה שבה תוכניות המרכז מהוות מענה הולם לצרכים אלה; מעורבות התושבים בפעולות המרכז הקהילתי היא גם דרך לשתף אותם באחריות להפעלתו ובכך ליטול אחריות ישירה על פעולות המיועדות לסיפוק צרכיהם.
מעורבות התושבים בפעולות המרכז הקהילתי לובשת צורות שונות ורמות שונות, בהתאם למאפייני האוכלוסייה שבה הוא פועל, רמת הפיתוח הקהילתי שלה, וכו'. המרכז הקהילתי חותר לרמת המעורבות הגבוהה ביותר של התושבים, דהיינו, שיתופם הפעיל של התושבים בקביעת מדיניותו, בניהולו ובהפעלתו. תהליך יצירת המעורבות של התושבים בפעולות המרכז הקהילתי משלב בתוכו עבודה קהילתית ועבודה חינוכית, ולפיכך הוא חוצה את כל תחומי הפעילות של המרכז, וצריך לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהם. מוסד החברות במרכז הקהילתי עשוי לשמש ביטוי למעורבותם של בני הקהילה בפעולות המרכז, אם הוא מתפתח על רקע תחושת שייכות והשתייכות.
השתתפותם של נבחרי ציבור מהרשות המקומית בהנהלת המרכז הקהילתי אינה משקפת דיה את מעורבותם של התושבים מן הקהילה. לפיכך, יש לחתור לשיתופם של פעילים מקרב חברי המרכז הקהילתי בהנהלה, ולהגדיל את השפעתם במסגרת זו. אין ספק, שמרכז קהילתי המבקש להגביר את מעורבות התושבים בפעולותיו, צריך לפתח מסגרות ותפקידים של פעילות וולונטארית של התושבים גם בתחומי ביצוע וגם בתחומי קבלת החלטות ותכנון.
הרחבת המעורבות של בני הקהילה בפעולות המרכז הקהילתי והעמקתה, ושיתופם בתהליכי קבלת ההחלטות והעשייה מבוצעים על ידי הגדלת ייצוג התושבים בהנהלה הציבורית של המרכז הקהילתי; יצירת ועדות ברמות תכנון וביצוע ושיתוף התושבים בהן; הגדלת ההשתתפות העצמית של התושבים בתקציבו של המרכז הקהילתי; העסקת עובדים מקצועיים מקרב בני הקהילה; גיוס פעילים מקרב בני הקהילה והפעלתם במסגרת המרכז הקהילתי.
________________________________________
6. המרכז הקהילתי שומר על גמישות ארגונית ותפקודית בהפעלת משאבים ותוכניות:
צרכים ומשאלות של יחיד וקהילה אינם דברים קבועים ומתמשכים. סיפוק צרכים מסוג אחד מעורר צרכים מסוגים אחרים. בנסיבות משתנות - משתנים סדרי העדיפויות וכו'. מרכז קהילתי, המבקש לבסס את תוכניותיו ושירותיו על המשאלות והצרכים של האוכלוסייה, צריך להיות ער וקשוב לשינויים אלה ולפתח מחושים רגישים לקליטתם. המרכז הקהילתי צריך להיות ערוך לשנות את תוכניותיו במהירות יחסית, כדי להדביק את השינויים באוכלוסייה שאותה הוא אמור לשרת.
התמודדות זו עם השינויים המתמידים בצרכים ובמשאלות של האוכלוסייה מחייבת את המרכז הקהילתי לגמישות מירבית מבחינת ארגונו וצורת תפקודו. גמישות זו צריכה לבוא לידי ביטוי בתכנון תוכניות הפעולה של המרכז הקהילתי, שבו יושם דגש על תוכניות לטווח קצר במסגרת התכנון הכולל. כך ניתן יהיה לבחון אותן ולשנותן תוך פרקי זמן קצרים יחסית. דבר זה תובע מן המרכז הקהילתי להימצא בתהליך מתמיד של תכנון והערכה עצמית, כחלק אינטגרלי של העבודה היומיומית. גמישותו צריכה לבוא לידי ביטוי בשיטות העסקת הצוות ובדרכי פעולתו. יש למצוא את האיזון הנכון בין צוות עובדים קבוע לצוות ארעי, כך שניתן יהיה לשנות את הרכב הצוות ולהתאימו לתוכניות ולמשימות המשתנות.
העסקתם של עובדים ארעיים מקשה על עבודת המרכז הקהילתי, שכן התחלופה הגבוהה של העובדים מחייבת את המרכז להקצות זמן ומאמץ רבים לגיוס כוח אדם מתאים, שלא תמיד הוא זמין. התחלופה הגבוהה של העובדים מקשה גם על שילובם של העובדים הארעיים, ועל יצירת תהליך של סוציאליזציה והפנמת המטרות של המרכז הקהילתי, החיוניים כל כך לעבודתו וצריכים לבוא לידי ביטוי בעבודתו של כל מדריך בשדה.
הצוות הקבוע של המרכז הקהילתי צריך להיות בין מקצועי, כדי שיוכל להקיף את תחומי הפעולה הרבים והשונים שלו. הוא צריך להיות מסוגל ומוכן להתאים עצמו לשינויים המתמידים בתוכניות, ולשינויים הנובעים מכך בחלוקת התפקידים והמשימות במרכז. שיתופו של הצוות בקבלת ההחלטות, בתכנון ובאחריות חיוני ליצירת נכונות זו.
ומעל לכל אלה - פתיחות, יצירתיות וספונטניות הן אבני היסוד לגמישות ארגונית ותפקודית. אלה צריכים ללוות את העבודה היומיומית במרכז הקהילתי ולבוא לידי ביטוי בתהליכי התכנון והביצוע.
שמירה על גמישותו הארגונית והתפקודית של המרכז הקהילתי מבוצעת על ידי הגמשת התקציבים המוזרמים למרכז הקהילתי מגופים ומוסדות שונים; פיתוח תהליכי תכנון כולל במרכז הקהילתי, המאפשר הגמשת התוכניות לטווח קצר; עידוד וטיפוח יוזמה, יצירתיות וחדשנות.
________________________________________
7. המרכז הקהילתי פועל לחיסכון במשאבים וליעילות ניצולם:
עקרונות פעולתו של המרכז הקהילתי ומבנהו הארגוני והתפקודי מצביעים על הפוטנציאל הטמון בו לעשות שימוש יעיל במשאבים המיועדים לפעולות חינוך, חברה, רווחה ובילוי שעות הפנאי, ולחסוך בהם. יעילות זו באה לידי ביטוי ביכולתו של המרכז הקהילתי לנייד במהירות יחסית משאבים וכוח אדם ולהתאים עצמו לשינויים במשימות ובתוכניות; לשמש כמשלב וכמתאם בין שירותים ותוכניות בתחומים שונים, ובכך לפעול, בעת ובעונה אחת, להשגת מספר מטרות, להפיק יותר מכוח האדם המועסק בשירותים אלה ולחסוך בו; לעשות שימוש רב תכליתי במבנים ולנצל אותם במשך מרבית שעות היום.
מבחן היעילות משמש את המרכז הקהילתי לא רק כאחד הקריטריונים לבחירה בין התוכניות המיועדות להשיג אותה מטרה, אלא גם כקריטריון כללי להחלטה אם לכלול תחום או שירות מסוים במסגרת פעולתו. המרכז יכלול במסגרתו אותן פעולות ואותם שירותים שהוא - בשל מאפייניו הייחודיים - יכול לבצע אותם ביתר יעילות וביתר אפקטיביות מאשר גופים ומוסדות אחרים הפועלים ביישוב.
הגברת החיסכון במשאבים ויעילות השימוש בהם מבוצעות על ידי שימוש מושכל ויעיל בכוח אדם ובמתנדבים; יצירת חללים רב שימושיים במבנה הפיסי של המרכז הקהילתי; חיזוק השותפויות עם סוכנויות אחרות בקהילה ומוסדותיה; ניצול מירבי של מבנים ומיתקנים פנויים; פיתוח מדדים ליעילות ושימוש בהם בקבלת ההחלטות ובהערכת התוכניות.
________________________________________
8. המרכז הקהילתי שומר על עצמאות מירבית, תוך נאמנות ליישוב ולנציגיו הנבחרים:
ביסוד התפיסה שיש להקנות למרכז הקהילתי עצמאות מירבית בפעולתו, ניצבת ההנחה כי עצמאות זו היא תנאי הכרחי ליישום עקרונות פעולתו. התאמת התוכניות והשירותים לצורכי האוכלוסייה המקומית ויצירת מעורבות ממשית של התושבים בתכנון ובהפעלה אינם יכולים להתבצע אלא אם ניתנת למרכז הקהילתי אוטונומיה מירבית בקבלת החלטות על תכנים, תוכניות ודרכי פעולה. בסוגיה זו של אוטונומיה צצות ארבע שאלות מרכזיות: באיזו מידה נהנה המרכז הקהילתי כיום מאוטונומיה?; מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על מידת עצמאותו של המרכז?; האם האוטונומיה היא תנאי מספיק ליישום עקרונות פעולה?; מהן ההשלכות של תפיסת עצמאותו של המרכז הקהילתי על תפקודו במערכת הפוליטית והמפלגתית המקומית?
התשתית המבנית והארגונית לעצמאותו של המרכז הקהילתי כבר הוקמה: קיימת הנהלה מקומית, עצמאית אשר קובעת את מדיניותו, מאשרת את תקציבו, וכן בוחרת ומעסיקה את כוח האדם (פרט למנהל). למרות זאת, לא קשה להצביע על כך שחלה לעתים שחיקה באוטונומיה של המרכז הקהילתי. נראה שהגורם העיקרי לשחיקה זו הוא התלות הגדלה והולכת של המרכז הקהילתי בגורמי מימון רבים, שלא כולם מודעים, או מקבלים, את עקרונות הפעולה שלו. אמנם, המרכז הקהילתי אוטונומי להחליט שלא לקבל את הכספים המוצעים לו להפעלת תוכנית מסוימת, אם אינה הולמת לחלוטין את צורכי האוכלוסייה שאותה הוא משרת. אך בשל המצוקה הכספית הקשה, מעדיפים בדרך כלל המרכזים הקהילתיים שלא לדחות הצעות מימון לתוכניות, גם אם אינן תואמות לחלוטין את מדיניותם וסדרי עדיפויותיהם.
לאור זאת, ובהתחשב במציאות הכלכלית שבה אנו מצויים, נראה כי, מצד אחד, מוטל על המרכז הקהילתי, הרוצה באוטונומיה מירבית, לפעול להגדלת ההשתתפות הכספית של האוכלוסייה המקומית בתקציבו. מצד אחר, מוטל על מערכת המרכזים הקהילתיים המכירה בחשיבות האוטונומיה שלהם, לפעול לרכישת הכרה כזאת גם על ידי מוסדות וארגונים המתקצבים את המרכז הקהילתי, ולהגיע להסדרי מימון המאפשרים לו יוזמה חופשית - ולו גם חלקית - בהפעלת המשאבים העומדים לרשותו. מה שיכול להגביר את האוטונומיה של המרכז הקהילתי במציאות זו של תלות בגורמי תקציב חיצוניים, הוא יכולתו של המתנ"ס ליטול על עצמו ניהול פרויקטים - המהווים שילוב בין האינטרס של מקור התקציב לבין צורכי אוכלוסייתו - במומחיות ובמקצועיות שיקנו לו יתרון יחסי על פני ספקים מתחרים. להגברת האוטונומיה הזו מסייע המעבר של המרכז הקהילתי מתפקיד של נותן שירותים ייחודיים בתחומי חברה וקהילה, בהיותו ספק בלעדי, לתפקיד של מומחה המפתח ומפעיל שירותים ייחודיים במציאות התחרותית שבה אין לו בלעדיות.
האוטונומיה למרכז הקהילתי, גם אם היא תנאי הכרחי, אין היא תנאי מספיק ליישום עקרונות הפעולה שלו. השאלה היא כיצד מנצל המרכז הקהילתי את האוטונומיה הניתנת לו למימוש עקרונות אלה? האם החופש לקבל החלטות מנוצל לקבלת החלטות - דהיינו, לבחירה בין אלטרנטיבות? האם החופש לקבל החלטות מנוצל לקבלת החלטות טובות יותר - דהיינו, לקבלת החלטות על בסיס מידע שנאסף אודות צורכי האוכלוסייה.
מרכז קהילתי הנתון ללחצים פוליטיים ומפלגתיים מקומיים עלול לאבד את עצמאותו אם לא יידע כיצד להתמודד עמם כהלכה ולבטל את השפעתם על פעולותיו. המחסומים הקיימים לבלימת לחצים כאלה (הנהלה עצמית) אינם עומדים תמיד במבחן. קשייו של המרכז הקהילתי להתמודד עם השפעות פוליטיות ומפלגתיות, נובעים גם מכך שהוא שם לו כעיקרון לחנך ולעודד את התושבים למעורבות, ובמציאות הישראלית כמעט אי אפשר שמעורבות זו לא תתקשר למעורבות פוליטית. אף על פי כן, נראה שהמרכז הקהילתי צריך לפעול לשמירת הצביון האוניברסלי שלו, תוך נאמנות ליישוב ולנציגיו הנבחרים. ככל שתחוזק הגישה המקצועית-עניינית לטיפול בבעיות, כך יקל עליו להתמודד עם לחצים פוליטיים.
חיזוק האוטונומיה של המרכז הקהילתי והרחבתה בתחום התכנים והתוכניות מבוצעים על ידי הגדלת חלקו של המימון הבלתי מיועד בתקציב המרכז הקהילתי; מניעת השפעות פוליטיות ומפלגתיות על החלטות ההנהלה המקומית ופעולות המרכז הקהילתי.
חיזוק מעמדן של ההנהלות הציבוריות של המרכזים הקהילתיים והגדלת מעורבותן בפעולותיהם מבוצעים על ידי הדרכה של חברי ההנהלה לגבי תפקידיהם ותחומי אחריותם; גיוס חברי ההנהלה לפעולות למען המרכז הקהילתי, כגון: גיוס כספים ויחסי ציבור; יצירת תת-ועדות לתחומי פעולה שונים, שבהן משתתפים חברי ההנהלה וצוותי העובדים.